Definition
▶
בשיאה
b'shi'ah
בשיאה מתייחס למצב שבו משהו מגיע לנקודת השיא או הגבול הגבוה ביותר שלו.
في ذروته يشير إلى حالة يصل فيها شيء إلى نقطة الذروة أو أقصى حد له.
▶
החברה הייתה בשיאה כאשר המוצר החדש שלה זכה להצלחה רבה.
ha'chevrah hay'tah b'shi'ah k'she'ma'utar ha'chadash she'lah zachah le'hatslachah rabah.
كانت الشركة في ذروتها عندما حقق منتجها الجديد نجاحًا كبيرًا.
▶
האירוע היה בשיאו כאשר כל האורחים הגיעו.
ha'iru'ah hayah b'shi'o k'she'kol ha'or'chim he'gi'u.
كانت الفعالية في ذروتها عندما وصل جميع الضيوف.
▶
הספורטאית הגיעה לשיאה באולימפיאדה.
ha'sport'ait he'gi'ah le'shi'ah ba'olympi'ada.
وصلت الرياضة إلى ذروتها في الأولمبياد.