Definition
▶
שיאו
shi'yo
שיאו הוא הנקודה הגבוהה ביותר או השיא של משהו.
ذروة هي النقطة الأعلى أو قمة شيء ما.
▶
ההופעה שלו הייתה בשיאו, עם הרבה קהל מריע.
ha-heofah shelo hayta b'shi'o, im harbeh kahl meri'a.
كانت أداؤه في ذروته، مع الكثير من الجمهور يصفق.
▶
הטכנולוגיה הגיעה לשיאו בשנים האחרונות.
ha-tekhnologiyah higi'a l'shi'o b'shanim ha'akhronot.
وصلت التكنولوجيا إلى ذروتها في السنوات الأخيرة.
▶
המשחק היה בשיאו כאשר השחקן הבקיע את השער.
ha-mis'akh haya b'shi'o k'sher ha-sakhan beki'a et ha-sha'ar.
كانت المباراة في ذروتها عندما سجل اللاعب الهدف.