Definition
▶
صارَ، يَصيرُ
ṣār, yaṣīr
التحول إلى حالة أو وضع جديد.
הפיכה למצב או מצב חדש.
▶
بعد الدراسة، صارَ أحمد مهندسًا.
baʿda al-dirāsa, ṣār Aḥmad muhandisan.
אחרי הלימודים, הפך אחמד למהנדס.
▶
الأجواء هنا تصير أكثر برودة في الشتاء.
al-ajwāʾ hunā taṣīr akthar barūda fī al-shitā'.
הסביבה כאן נהיית יותר קרה בחורף.
▶
مع مرور الوقت، صارَ العمل أكثر صعوبة.
maʿ murūr al-waqt, ṣār al-ʿamal akthar ṣuʿūba.
עם הזמן, העבודה הפכה לקשה יותר.