Definition
▶
تَعْب
taʿb
تَعْب هو الشعور بالإرهاق والإنهاك الناتج عن بذل الجهد أو القيام بنشاطات متكررة.
תַעְב הוא התחושה של עייפות ועייפות הנובעת ממאמץ או מביצוע פעילויות חוזרות.
▶
بعد يوم طويل في العمل، شعرت بتَعْب شديد.
baʿda yawm ṭawīl fī al-ʿamal, shaʿart bi-taʿb shadīd.
אחרי יום ארוך בעבודה, הרגשתי עייפות רבה.
▶
التَعْب يؤثر على قدرتي على التركيز.
al-taʿb yuʾaththir ʿalā qudratī ʿalā al-tarkīz.
העייפות משפיעה על היכולת שלי להתרכז.
▶
أحتاج إلى الراحة لأنني أشعر بتَعْب.
aḥtāj ilā al-rāḥa li-anna-nī aʿshur bi-taʿb.
אני צריך מנוחה כי אני מרגיש עייפות.