Definition
▶
شُعلة
shū‘lah
شُعلة هي مصدر للضوء والحرارة، تتكون من احتراق مادة ما.
שׁוּלָה היא מקור לאור ולחום, שנוצרת משריפת חומר כלשהו.
▶
تشتعل الشُعلة في المدفأة خلال الشتاء.
tashta‘ilu al-shū‘lah fi al-madfa’ah khilāla al-shitā’.
הלהבה בוערת באח במהלך החורף.
▶
أحب أن أشاهد الشُعلة تتراقص في الظلام.
uḥibb an ushāhid al-shū‘lah tataqāṣa fi al-ẓalām.
אני אוהב לראות את הלהבה רוקדת בחשיכה.
▶
الشُعلة الصغيرة أعطت دفئًا في الليل.
al-shū‘lah al-ṣaghīrah a‘ṭat dafwān fi al-layl.
הלהבה הקטנה נתנה חום בלילה.