Definition
▶
cerība
Cerība ir pozitīva sajūta vai pārliecība par to, ka kaut kas labais notiks nākotnē.
תקווה היא תחושה חיובית או אמונה שמשהו טוב יקרה בעתיד.
▶
Viņai ir cerība, ka viņa iegūs darbu, par kuru pieteicās.
יש לה תקווה שהיא תקבל את העבודה אליה היא הגישה מועמדות.
▶
Cerība ir svarīga, kad dzīve kļūst grūta.
תקווה היא חשובה כאשר החיים נעשים קשים.
▶
Mēs visi gaidām labākus laikus ar cerību un pacietību.
כולנו מצפים לזמנים טובים יותר בתקווה ובסבלנות.