Definition
▶
角落
jiǎoluò
指一个空间的边缘或交汇处,通常是两个面相交的地方。
מתייחס לקצה או לפינה של מקום, בדרך כלל המקום שבו שני משטחים נפגשים.
▶
我把书放在房间的角落里。
Wǒ bǎ shū fàng zài fángjiān de jiǎoluò lǐ.
שמתי את הספר בפינה של החדר.
▶
在角落里有一只可爱的猫。
Zài jiǎoluò lǐ yǒu yī zhī kě'ài de māo.
בפינה יש חתול חמוד.
▶
请不要把椅子放在角落。
Qǐng bùyào bǎ yǐzi fàng zài jiǎoluò.
אל תשים את הכיסאות בפינה.