Definition
▶
בְּלָבָּל הוא מכשיר המפיק צליל חזק כדי להתריע או למשוך תשומת לב.
ベルは注意を引くために大きな音を発する機器です。
▶
הבְּלָבָּל של הבית הספר צילצל בשעה 8:00.
habalaval shel habayit sefer tzirzel b'sha'a 8:00.
学校のベルは8時に鳴りました。
▶
אחרי שהקשבתי למוזיקה, שמתי לב שהבְּלָבָּל לא עובד.
achar she'kishavti la'muzika, samti lev shehabalaval lo oved.
音楽を聴いた後、ベルが動いていないことに気づきました。
▶
כשהבְּלָבָּל נשמע, כולם נכנסו לכיתה.
kshehabalaval nishma, kulam nichnsu le'kita.
ベルが鳴ると、みんな教室に入ってきました。