Definition
▶
הבתה
habatah
הבתה היא שטח עפר רך, בדרך כלל עם צמחייה נמוכה, שנמצא באזורים לחים.
ヘビの地面の湿った地域で、通常は低い植物が生えている柔らかい土壌のことです。
▶
הילדים שיחקו על ההבתה ליד האגם.
hayeladim shichku al hahabatah leyad ha'agam.
子供たちは湖のそばの湿地で遊んでいました。
▶
הטבע ב'הבתה' היה קסום ומלא חיים.
hatva be'habatah haya kasum u'male chayim.
湿地の自然は魔法のようで、生命に満ちていました。
▶
הציידים חיפשו חיות במשקפת מעל ההבתה.
hatza'idim chipsu chayot b'mishkefet me'al hahabatah.
狩人たちは湿地の上から双眼鏡で動物を探していました。