Definition
▶
וקראה
u'k'ra'a
וקראה היא צורת פועל מהשורש ק.ר.א, המתארת פעולה שבה אישה משמיעה קול של בכי או קריאה.
‘她哭了’是动词‘哭’的形式,表示一个女人发出哭泣或呼喊的声音。
▶
היא וּקְרָאָה בזמן שראתה את הסרט המרגש.
hi u'k'ra'a b'zman she'ra'ata et ha'seret ha'mar'gesh.
她在看到感人的电影时哭了。
▶
כשהילד נפגע, היא וּקְרָאָה בקול רם.
kshe'ha'yeled nif'ga, hi u'k'ra'a b'kol ram.
当孩子受伤时,她大声哭了。
▶
בחתונה, היא וּקְרָאָה מאושר כשחברתה התחתנה.
b'chatunah, hi u'k'ra'a me'ushar k'she'chaver'ta hitchat'na.
在婚礼上,她因朋友结婚而感动哭了。