Definition
▶
בריחה היא פעולה של הימלטות ממקום מסוכן או לא נעים.
逃跑是从危险或不愉快的地方逃离的行为。
▶
הילד התחיל לברוח כשראה את הכלב מתקרב.
hayeled hitchil levroach kshe'ra'a et hakalev mitkarev.
当孩子看到狗靠近时,他开始逃跑。
▶
היא ברחה מהבית כי פחדה מהסערה.
hi barcha mehabayit ki pachda mehas'ara.
她从家里逃跑,因为她害怕暴风雨。
▶
בזמן המלחמה, אנשים רבים ברחו מהעיר.
bizman hamilchama, anashim rabim barchu meha'ir.
在战争期间,许多人逃离了城市。