Definition
▶
רטן
ratan
המילה 'רטן' מתייחסת לפעולה שבה מישהו משמיע קול נמוך וחסר מנוחה, בדרך כלל כתגובה לאיום או לאי נוחות.
这个词'רטן'指的是一个人发出低沉和不安的声音,通常是对威胁或不适的反应。
▶
הכלב רטן כשנגעו בו.
hakalev ratan kshe'nag'u bo.
那只狗在被碰时咕哝。
▶
החתול רטן כשהוא ראה את הכלב מתקרב.
hachatul ratan kshe'hu ra'ah et hakalev mitkarev.
那只猫在看到狗靠近时咕哝。
▶
הילד רטן מתוך פחד כשהשמש שקעה.
hayeled ratan mitoch pachad kshe'shemesh shk'ah.
那个孩子在太阳下山时因恐惧而咕哝。