Definition
▶
סיף
seif
סיף הוא כלי חיתוך חד, המשמש בעיקר בקרב או להגנה.
السيف هو أداة حادة تستخدم بشكل رئيسي في القتال أو للدفاع.
▶
המלך החזיק בסיף שלו במהלך הקרב.
ha-melech ha-chizik be-seif shelo be-mehalach ha-krev.
كان الملك يحمل سيفه خلال المعركة.
▶
הסיף שייך לאביו של הלוחם.
ha-seif shayach le-avi shel ha-lohem.
السيف يعود لوالد المحارب.
▶
במוזיאון יש תצוגה של סיפים מימי הביניים.
be-muzeon yesh tazuga shel sifim mi-yemei ha-beinayim.
في المتحف هناك عرض للسيوف من العصور الوسطى.