Definition
▶
בשיא
b'shi
בְּשִׁיא הוא מצב שבו משהו מגיע לנקודת השיא שלו, לרוב בהקשרים של הצלחות או הישגים.
في ذروة تعني الحالة التي يصل فيها شيء إلى ذروته، غالباً في سياقات النجاح أو الإنجازات.
▶
הוא היה בשיא הקריירה שלו כאשר זכה בפרס.
hu haya b'shi ha'kariyera shelo k'she zacha ba'pras.
كان في ذروة مسيرته المهنية عندما فاز بالجائزة.
▶
המשק היה בשיא הביקוש בתקופת החגים.
hamashak haya b'shi habikush b'tkufat hachagim.
كان السوق في ذروة الطلب خلال فترة الأعياد.
▶
הקבוצה הייתה בשיא הצלחותיה העונה.
hakvutsa hayta b'shi hatslachoteha ha'ona.
كانت الفرقة في ذروة نجاحاتها هذا الموسم.