Definition
▶
השיא
hashi'a
השיא הוא הנקודה הגבוהה ביותר או הצלחה המרבית בתחום מסוים.
الذروة هي أعلى نقطة أو أقصى نجاح في مجال معين.
▶
ההשיא של ההר הזה הוא 2000 מטר.
hahashi'a shel hahar haza hu 2000 meter.
قمّة هذا الجبل هي 2000 متر.
▶
ההשיא של הקריירה שלה היה זכייה בפרס נובל.
hahashi'a shel hakaryera shela haya zekhiyah be'prize Nobel.
ذروة مسيرتها كانت الفوز بجائزة نوبل.
▶
ההשיא של האירוע היה כאשר כולם רקדו ביחד.
hahashi'a shel ha'irua haya k'she'kulam rak'du beyachad.
ذروة الحدث كانت عندما رقص الجميع معًا.