Definition
▶
שאר
sha'ar
שאר הוא המצב שבו אדם מפסיק לעבוד או לפעול ומבצע פעילות מרגיעה.
الراحة هي الحالة التي يتوقف فيها الشخص عن العمل أو النشاط ويقوم بنشاط مريح.
▶
אחרי שבוע עבודה קשה, אני זקוק לשאר.
Akharei shavua avodah kashe, ani zakuk le'sha'ar.
بعد أسبوع من العمل الشاق، أحتاج إلى راحة.
▶
בשבת אני אוהב לשבת על הספה ולנוח בשאר.
B'Shabbat ani ohev lashevet al hasapa u'lano'ach be'sha'ar.
في يوم السبت أحب أن أجلس على الأريكة وأستريح.
▶
הילדים צריכים שאר אחרי יום לימודים ארוך.
Ha'yeladim tsrikhim sha'ar akharei yom limudim aroch.
يحتاج الأطفال إلى راحة بعد يوم دراسي طويل.