Definition
▶
سَمِعَ، يَسمَعُ، السَّماع
as-samaa'
السماع هو عملية إدراك الصوت من خلال الأذن، مما يسمح للفرد بالتفاعل مع البيئة المحيطة.
שמיעה היא תהליך קליטת הקול דרך האוזן, המאפשר לאדם לתקשר עם הסביבה שלו.
▶
سَمِعَ الطفل صوت الطيور في الصباح.
sami'a at-tifl sawta at-tuyur fi as-sabah.
הילד שמע את קולות הציפורים בבוקר.
▶
يَسمَعُ الطلاب الشرح من المدرس.
yasma'u at-tullab ash-sharh min al-mudarris.
התלמידים שומעים את ההסבר מהמורה.
▶
السَّماع مهم للتواصل بين الناس.
as-samaa' muhim li-t-tawasul bayna an-nas.
שמיעה חשובה לתקשורת בין אנשים.