Definition
▶
عَقِبَ
aqība
عَقِبَ تعني بعد أو في الزمن الذي يلي شيء آخر.
עַקִיבָה משמעותה אחרי או בזמן שלאחר דבר אחר.
▶
عَقِبَ انتهاء الحصة، ذهب الطلاب إلى الفسحة.
aqība intihā' al-ḥiṣṣa, dhahaba al-ṭullāb ilā al-fuṣḥa.
אחרי סיום השיעור, הלכו התלמידים להפסקה.
▶
عَقِبَ العشاء، قرأ الأب قصة لأطفاله.
aqība al-‘ashā', qara'a al-ab qiṣṣa li'aṭfālih.
אחרי הארוחה, אבא קרא סיפור לילדיו.
▶
عَقِبَ المباراة، احتفل الفريق بالفوز.
aqība al-mubārāh, iḥtafaẓ al-farīq bil-fawz.
אחרי המשחק, חגג הקבוצה את הניצחון.