Definition
▶
تامّ
tam
الشيء الذي اكتمل بشكل كامل أو صار مكتملًا.
הדבר שהושלם באופן מלא או הפך להיות שלם.
▶
الكتاب الذي قرأته كان تامًّا.
alkitab alladhi qara'tuhu kan tammān.
הספר שקראתי היה שלם.
▶
عندما انتهى المشروع، أصبح تامًّا.
ʿindamā intahā al-mashrūʿ, aṣbaḥa tammān.
כאשר הפרויקט הסתיים, הוא הפך להיות שלם.
▶
يجب أن يكون التقرير تامًّا قبل تقديمه.
yajibu an yakūna al-taqrīr tammān qabla taqdīmih.
יש לוודא שהדוח יהיה שלם לפני הגשתו.