Definition
▶
رَفيع
rafiʿ
رَفيع هو صفة تعني عالٍ أو مرتفع، وغالبًا ما تستخدم لوصف شيء يتسم بالسمو أو العلو.
רָפִיַּע הוא תואר שמשמעותו גבוה או מרומם, ולעיתים קרובות משמש לתיאור משהו שמצטיין בגובה או עליונות.
▶
الجبال في هذا المكان رَفيعة جدًا.
al-jibāl fī hādhā al-makān rafīʿa jiddan.
ההרים במקום הזה גבוהים מאוד.
▶
لدي طموحات رَفيعة في حياتي المهنية.
ladayya ṭumūḥāt rafīʿa fī ḥayātī al-mihaniyya.
יש לי שאיפות גבוהות בחיי המקצועיים.
▶
الكتاب الذي قرأته كان له لغة رَفيعة.
al-kitāb al-ladhī qara'tuh kāna lahu lughah rafīʿa.
הספר שקראתי היה בעל שפה גבוהה.