Definition
▶
مُصيبة، مَصائِب
المُصيبة هي حدث غير مرغوب فيه يؤدي إلى معاناة أو فقدان، بينما المَصائِب تعني الكوارث أو المحن التي تواجه الأفراد أو المجتمعات.
המַצָּבָה היא אירוע לא רצוי שגורם לסבל או אובדן, בעוד שמַצָּבוֹת מתייחסות לאסונות או צרות שהאדם או הקהילות ניצבים בפניהם.
▶
عندما حدثت المُصيبة، شعر الجميع بالخوف والقلق.
ʿindamā ḥadatha al-muṣība, shaʿara al-jamīʿ bil-khawf wa al-qalaq.
כשהתרחשה המַצָּבָה, כולם הרגישו פחד ודאגה.
▶
تسبب الزلزال في مَصائِب كثيرة للمدينة.
Tasababa az-zalzāl fī maṣā'ib kathīrah lil-madīnah.
הרעידה גרמה להרבה מַצָּבוֹת בעיר.
▶
واجه المجتمع العديد من المُصائب بعد الكارثة.
Wājaha al-mujtamaʿ al-ʿadīd min al-muṣā'ib baʿda al-kārithah.
הקהילה התמודדה עם הרבה מַצָּבוֹת לאחר האסון.