Definition
▶
لَطيف
لَطيف هو صفة تعبر عن حسن الخلق أو الجمال في التعامل مع الآخرين.
נעים הוא תואר שמתאר התנהגות טובה או יופי בהתנהלות עם אחרים.
▶
هذا الشخص لطيف جدا ويحب مساعدة الآخرين.
hatha alshakhs latif jidan wayuhib musaadat alakhareen.
האדם הזה מאוד נעים ואוהב לעזור לאחרים.
▶
كانت الزيارة لطيفة وممتعة.
kanat alziarah latifah wamutiah.
הביקור היה נעים ומהנה.
▶
أحب الجلوس مع الأصدقاء اللطفاء.
uhibb aljulus ma'a al-asdiqa' al-lutafa.
אני אוהב לשבת עם החברים הנעימים.