Definition
▶
خَراب
خَراب هو حالة من الدمار أو التدمير، حيث يصبح المكان أو الشيء غير صالح للاستخدام أو غير قابل للإصلاح.
חָרוּב הוא מצב של הרס או חורבן, שבו המקום או הדבר אינם מתאימים לשימוש או אינם ניתנים לתיקון.
▶
المدينة تعرضت لخَراب كبير بعد الحرب.
al-madina ta‘arraḍat li-kharāb kabīr ba‘da al-ḥarb.
העיר סבלה מחורבן גדול לאחר המלחמה.
▶
خَراب المبنى جعل السكان يتركونه.
kharāb al-mabna ja‘ala al-sukkan yatrukūnah.
חורבן הבניין גרם לתושבים לעזוב אותו.
▶
الأرض أصابها خَراب بسبب الجفاف.
al-arḍ aṣābahā kharāb bisabab al-jafāf.
האדמה נפגעה מחורבן בגלל הבצורת.