Definition
▶
لَبّى
labbā
لَبّى يعني أنه يحتوي على قوام لزج ومائي، مثل الفواكه أو الخضروات عند نضوجها.
לַבִּי מתכוון לכך שיש לו מרקם רך ומימי, כמו פירות או ירקות בשלים.
▶
التفاح الذي أكلته كان لَبّى جدًا.
at-tuffāḥ alladhī akaltuhu kān labbā jiddan.
התפוחים שאכלתי היו מאוד רכים.
▶
الخيار اللّذي نضج في الحديقة أصبح لَبّى.
al-khiyār alladhī naḍija fī al-ḥadīqah aṣbaḥ labbā.
המלפפון שגדל בגינה הפך לרך.
▶
عندما تقطع الفراولة تصبح لَبّى.
ʿindamā tuqaṭṭiʿ al-farāwlah tuṣbiḥ labbā.
כשחותכים תות, הוא נהיה רך.