Definition
▶
棒
bàng
棒指的是一种细长的物体,通常用作手持工具或乐器,具有一定的硬度和重量。
מקל מתייחס לחפץ ארוך ודק, לרוב משמש ככלי ביד או ככלי נגינה, בעל קשיחות ומשקל מסוים。
▶
他用棒指挥乐队。
tā yòng bàng zhǐhuī yuèduì.
הוא השתמש במקל כדי להנחות את התזמורת。
▶
在田径比赛中,运动员用棒接力。
zài tiánjìng bǐsài zhōng, yùndòngyuán yòng bàng jiēlì.
בתחרות האתלטיקה, הספורטאים משתמשים במקל להעברת מקל。
▶
她拿着一个棒走在街上。
tā názhe yī gè bàng zǒu zài jiē shàng.
היא החזיקה במקל והלכה ברחוב。