Definition
▶
宠儿
chǒng ér
宠儿指受到特别宠爱或喜爱的人,通常是父母或长辈所偏爱的人。
חביב מתייחס לאדם המקבל אהבה או חיבה מיוחדת, בדרך כלל אדם המועדף על ידי הורים או מבוגרים.
▶
在家里,他永远是父母的宠儿。
zài jiā lǐ, tā yǒng yuǎn shì fù mǔ de chǒng ér.
בבית, הוא תמיד החביב של ההורים.
▶
她是老师眼中的宠儿,总是得到特别的关注。
tā shì lǎo shī yǎn zhōng de chǒng ér, zǒng shì dé dào tè bié de guān zhù.
היא החביב בעיני המורה, תמיד מקבלת תשומת לב מיוחדת.
▶
这个孩子是爷爷的宠儿,经常得到零花钱。
zhè ge hái zi shì yé ye de chǒng ér, jīng cháng dé dào líng huā qián.
הילד הזה הוא החביב של סבא, לעיתים קרובות מקבל דמי כיס.