Definition
▶
סיף
sif
סיף הוא כלי נשק בעל להב חד, המשמש לקרב או להגן על עצמך.
剣は戦闘や自己防衛のために使用される鋭い刃を持つ武器です。
▶
הלוחם שלף את הסיף שלו בקרב.
halohem shalef et hasif shelo bakrav.
戦士は戦闘で自分の剣を抜いた。
▶
הסיף היה עשוי מתכת קשה מאוד.
hasif haya asuy mikhetach kasha meod.
剣は非常に硬い金属でできていた。
▶
המלך ענד את הסיף שלו בזמן טקס הכתרת המלכה.
hamelech and et hasif shelo bazman tekes hakterat hameleka.
王は女王の戴冠式の際に自分の剣を持っていた。