Definition
▶
בקול
b'kol
בקול הוא הצליל הנישא מהגרון או מהמכשירים המוזיקליים, המאפשר לתקשר עם אחרים.
목소리는 목이나 악기에서 발생하는 소리로, 다른 사람과 소통할 수 있게 해줍니다.
▶
הילד צעק בקול רם כדי שכולם ישמעו אותו.
hayeled tza'ak b'kol ram k'dei she'kulam yishme'u oto
아이의 목소리가 커서 모두가 그를 들을 수 있도록 외쳤습니다.
▶
הזמרת שרה בקול יפה ומרגש.
hazameret sharah b'kol yafe u'mar'gesh
가수가 아름답고 감동적인 목소리로 노래했습니다.
▶
בקרב הזה, הקול של המפקד היה בעל השפעה רבה.
b'karav haze, hakol shel hamafkad hayah ba'al hashpa'ah rabah
이 전투에서 지휘관의 목소리는 큰 영향을 미쳤습니다.