Definition
▶
צעקה
tza'akah
צעקה היא קול חזק ומעורר שנעשה כדי לבטא רגשות כמו כעס או פחד.
大声而激动的声音,用来表达愤怒或恐惧等情绪。
▶
הילד עשה צעקה כשנפל מהאופניים.
hayeled asah tza'akah kshe'nafla meha'ofanayim
那个孩子在从自行车上摔下来时大喊。
▶
הצעקה של המורה הפחידה את כל התלמידים.
hatza'akah shel hamoreh p'chidah et kol hatalmidim
老师的喊声吓到了所有学生。
▶
במסיבת הפתעה, כולם עשו צעקות של שמחה.
b'mesibat haf'ta'ah, kulam asu tza'kot shel simchah
在惊喜派对上,大家都欢呼尖叫。