Definition
▶
השיא
hashi'a
השיא הוא הנקודה הגבוהה ביותר או השיא של משהו, כמו חוויה או הצלחה.
顶点是某事物的最高点或高潮,如经历或成就。
▶
ההופעה הייתה השיא של הפסטיבל.
hahe'ofa'ah hay'tah hashi'a shel hape'stival.
演出是节日的高潮。
▶
במהלך השנה, השיא היה כאשר השגתי את המטרה שלי.
bema'alah hashana, hashi'a haya k'sher hashag'ti et hamatarah sheli.
在过去的一年中,高潮是我达成目标的时刻。
▶
השטח היה במצב השיא שלו בעת השמש השוקעת.
hashetach haya b'matzav hashi'a shelo be'et hashemesh hasho'ket.
当太阳落下时,景色达到了巅峰。