Definition
▶
בקולו
beko-lo
בקולו מתכוון לצורת הדיבור או השירה של אדם, כלומר הצליל או הטון שהוא מפיק.
بصوته يعني طريقة الكلام أو الغناء لشخص ما، أي الصوت أو النغمة التي ينتجها.
▶
הוא שר בקולו היפה באירוע.
hu shar bekolo hayafe be'iru'a.
غنى بصوته الجميل في الحدث.
▶
הילד קרא את הסיפור בקולו הרך.
hayeled kara et hasipur bekolo harach.
قرأ الطفل القصة بصوته العذب.
▶
באמצע השיעור, הוא דיבר בקולו החזק.
be'emtza hashiur, hu diber bekolo hachazak.
في منتصف الدرس، تحدث بصوته القوي.