Definition
▶
وَحيد
waḥīd
وَحيد هو الشخص الذي ليس له رفيق أو شريك، وغالباً ما يُستخدم للدلالة على العزلة أو الانفراد.
וַחִיד הוא אדם שאין לו בן זוג או שותף, ולעיתים קרובות הוא משמש כדי לתאר בידוד או בידוד.
▶
هو يعيش وحيدًا في المدينة.
hu yaʿīsh waḥīdan fī al-madīnah.
הוא חי בודד בעיר.
▶
تفضل أن تكون وحيدًا بدلاً من أن تكون في علاقة سيئة.
tafaḍḍalu an takūna waḥīdًا badalān min an takūna fī ʿalāqah sayyi'ah.
עדיפה להיות בודדה במקום להיות במערכת יחסים רעה.
▶
أحيانًا يشعر الشخص الوحيد بالوحدة.
aḥyānan yašʿur al-šakṣ al-waḥīd bi-l-wiḥdah.
לפעמים אדם בודד מרגיש בודד.